אהבה , עסקים ומה שביניהם...
חבר לעבודה עושה לך עיניים? פתאום עצתך מתבקשת גם כשלא כל כך צריך? מישהו במשרד כנראה שם עלייך עין.
זו סיטואציה שיכולה לתפוס גם את ההגיונית שבינינו לא מוכנה כי רגש לא מודיע לפני שהוא מתפרץ ולהיגיון יש נטייה להתחבא כשמדובר בעניינים שבלב.
אני סבורה שאהבה היא רגש נפלא וחיובי ואני בעד הרעיון הכללי השאלה היא מה קורה כשהוא פורץ את הגבול וחודר לטריטוריה הצפופה כל כך, המשרד.
סה"כ מדובר באנשים בוגרים וכשכימיה קיימת אין טעם להתנצל ולהתפתל אך כן יש טעם לדעת להתייחס אל המצב בצורה האחראית אשר לא תגרום לכאוס במידה והקשר לא יימשך לתמיד.
היתרון היחיד שאני רואה בקשר כזה הוא העובדה שאהבה היא רגש שגורם לשני הצדדים לפרוח ומי אני שאסרב להרגשה טובה?
עד כאן אני מרשה לעצמי להיות רומנטיקנית. אם להיות הגיונית אני חושבת שזה מסוג הקשרים הפחות בריאים.
כי במידה וזה לא ייגמר בחתונה( שזה הסיום הטוב היחיד שאני יכולה לחשוב עליו) זה יגמר במריבה , בחוסר חשק לשמוע אחד על השני קל וחומר לראות את האקס על בסיס יום יומי.
מקרים מסוימים אף הסתיימו בהתפטרות אחד מבני הזוג.
לפני הכול ישנה ההתחלה הלא ברורה הרצופה בהתכחשויות שגם זה סוג של מהמורה שצריך לעבור בדרך עד שמוכנים להודות שזה באמת זה ואז מגיע המחסום המוסרי שלא כל כך מעודד מצבים כאלו אבל בסוף כשזה קורה לא ניתן לעצור.
אז אוקי, אני מבינה רגש לא מבקש רשות לפני שהוא מתפרץ ואי אפשר לשלוט טוטאלית בסיטואציה כזו אבל כן אפשר וצריך לדעת לעשות את ההפרדה כי אין דרך אחרת לדעתי.
מבחינה ראשונית של מצב כזה ניתן לחשוב שאין מה לעשות ומה שקרה קרה אבל אני הרי תמיד אומרת שיש מה לעשות והרבה!
זה טוב ונחמד ובטח מרגיש משגע הפרפור בבטן כשהוא עובר לידך אבל את חייבת לדעת לשלוט ולהבין שזה מסוג הדברים אותם שומרים לזמן אחר ולמקום אחר במשרד את חייבת לשמור על קווים נקיים ומקצועיים כי זוהי תדמיתך וזכרי זהו שמך הטוב המונח כאן על כף המאזניים אל תקלי בזה ראש.
אני סבורה שאדם הוא ישות המחולקת למס' תחומים: קודם הוא עצמו, לאחר מכן האדם כחלק מתא זוגי, חברתי, לאומי, הצמחים והחיות, הכסף האנרגיה והחומר, הרוחניות ולבסוף הישות העליונה(האלוהות). פילוסוף אהוב עליי בשם ל.ר.הבארד חקר ומצא את התיאוריה הזו שנקראה בפיו "שמונת הדינמיקות" ולא, אין לי שום רצון לשפוך עליכן תיאוריה דתית רוחנית אז בלי לחץ...
אני אוהבת את התיאוריה הזו כי היא באמת מחולקת בהיגיון האומר שלכל דבר המקום שלו והזמן שלו ומיקסולוגיה בין כולם כמעט אף פעם לא יוצרת מצב בריא.
יכול להיות שאני מחדשת משהו למישהי מכן אבל כן אנשים מרגישים מתי קופידון קפץ לביקור במשרד גם בלי שתתנשקו להם מול הפנים. מה לעשות זה סוג של אנרגיה שמורגשת תמיד היא קצת מביכה את מי שלא קשור לזה ומילא כשהאווירה היא אווירת אהבה אך מה לדעתך מרגישים באווירת מריבה? כשניתן לחתוך את המתח בסכין? הנוסחה היא לדעת להפריד ובעיקר בשביל הראש השקט תשתדלי להתאהב בבחור מהבר...
חבר לעבודה עושה לך עיניים? פתאום עצתך מתבקשת גם כשלא כל כך צריך? מישהו במשרד כנראה שם עלייך עין.
זו סיטואציה שיכולה לתפוס גם את ההגיונית שבינינו לא מוכנה כי רגש לא מודיע לפני שהוא מתפרץ ולהיגיון יש נטייה להתחבא כשמדובר בעניינים שבלב.
אני סבורה שאהבה היא רגש נפלא וחיובי ואני בעד הרעיון הכללי השאלה היא מה קורה כשהוא פורץ את הגבול וחודר לטריטוריה הצפופה כל כך, המשרד.
סה"כ מדובר באנשים בוגרים וכשכימיה קיימת אין טעם להתנצל ולהתפתל אך כן יש טעם לדעת להתייחס אל המצב בצורה האחראית אשר לא תגרום לכאוס במידה והקשר לא יימשך לתמיד.
היתרון היחיד שאני רואה בקשר כזה הוא העובדה שאהבה היא רגש שגורם לשני הצדדים לפרוח ומי אני שאסרב להרגשה טובה?
עד כאן אני מרשה לעצמי להיות רומנטיקנית. אם להיות הגיונית אני חושבת שזה מסוג הקשרים הפחות בריאים.
כי במידה וזה לא ייגמר בחתונה( שזה הסיום הטוב היחיד שאני יכולה לחשוב עליו) זה יגמר במריבה , בחוסר חשק לשמוע אחד על השני קל וחומר לראות את האקס על בסיס יום יומי.
מקרים מסוימים אף הסתיימו בהתפטרות אחד מבני הזוג.
לפני הכול ישנה ההתחלה הלא ברורה הרצופה בהתכחשויות שגם זה סוג של מהמורה שצריך לעבור בדרך עד שמוכנים להודות שזה באמת זה ואז מגיע המחסום המוסרי שלא כל כך מעודד מצבים כאלו אבל בסוף כשזה קורה לא ניתן לעצור.
אז אוקי, אני מבינה רגש לא מבקש רשות לפני שהוא מתפרץ ואי אפשר לשלוט טוטאלית בסיטואציה כזו אבל כן אפשר וצריך לדעת לעשות את ההפרדה כי אין דרך אחרת לדעתי.
מבחינה ראשונית של מצב כזה ניתן לחשוב שאין מה לעשות ומה שקרה קרה אבל אני הרי תמיד אומרת שיש מה לעשות והרבה!
זה טוב ונחמד ובטח מרגיש משגע הפרפור בבטן כשהוא עובר לידך אבל את חייבת לדעת לשלוט ולהבין שזה מסוג הדברים אותם שומרים לזמן אחר ולמקום אחר במשרד את חייבת לשמור על קווים נקיים ומקצועיים כי זוהי תדמיתך וזכרי זהו שמך הטוב המונח כאן על כף המאזניים אל תקלי בזה ראש.
אני סבורה שאדם הוא ישות המחולקת למס' תחומים: קודם הוא עצמו, לאחר מכן האדם כחלק מתא זוגי, חברתי, לאומי, הצמחים והחיות, הכסף האנרגיה והחומר, הרוחניות ולבסוף הישות העליונה(האלוהות). פילוסוף אהוב עליי בשם ל.ר.הבארד חקר ומצא את התיאוריה הזו שנקראה בפיו "שמונת הדינמיקות" ולא, אין לי שום רצון לשפוך עליכן תיאוריה דתית רוחנית אז בלי לחץ...
אני אוהבת את התיאוריה הזו כי היא באמת מחולקת בהיגיון האומר שלכל דבר המקום שלו והזמן שלו ומיקסולוגיה בין כולם כמעט אף פעם לא יוצרת מצב בריא.
יכול להיות שאני מחדשת משהו למישהי מכן אבל כן אנשים מרגישים מתי קופידון קפץ לביקור במשרד גם בלי שתתנשקו להם מול הפנים. מה לעשות זה סוג של אנרגיה שמורגשת תמיד היא קצת מביכה את מי שלא קשור לזה ומילא כשהאווירה היא אווירת אהבה אך מה לדעתך מרגישים באווירת מריבה? כשניתן לחתוך את המתח בסכין? הנוסחה היא לדעת להפריד ובעיקר בשביל הראש השקט תשתדלי להתאהב בבחור מהבר...
יעל לוטן היא מנכ"ל חברת יחסי הציבור
לוטן תדמיות בע"מ
לוטן תדמיות בע"מ
